סיגל אדלמן

 



 

פרשת תצוה - רוח או לב?
 
כשאנו באים לבחור לנו בגד, האם אחד השיקולים שלנו הוא - מי היה החייט?
הפרשה פותחת בבגדיו של אהרן המשמש בתפקיד הכהן הגדול. " וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת."  (שמות פרק כח,ב) בגדיו של הכהן הגדול מתוארים בפירוט רב. הם עשויים מחומרים יקרים מאוד: זהב, תכלת וארגמן והרבה אבני חן.
 האם לא היה מתאים יותר שבגדיו של הכהן הגדול יהיו פשוטים? גלימה לבנה, או כתומה, כמסמלים פשטות וענווה? למה לא בגד עממי, מה פתאום בגד שתכליתו: "לכבוד ולתפארת?"
ייתכן שניתן ללמוד כאן, שכאשר הדברים נוגעים לקדושה, למקומות הרוחניים ביותר, יש ערך גדול גם לדברים הגשמיים. הרוח כביכול מתלבשת בחומר, ולכן יש חשיבות דווקא לכבוד ותפארת של החומר כמייצגים של הרוח.
הכהן הגדול משמש כמתווך בין העם לאלוקים, כשהוא נכנס לקודש הקודשים ושב ויוצא משם אל העם. כשאתה בוחר מישהו שבא לייצג אותך, איך היית רוצה שיראה? סביר להניח שככל שהשליחות שלו חשובה לך, כך תרצה שמי שבא מטעמך יראה במיטבו. זה יכול להסביר את הלבוש המרשים, המפואר, המכבד.
איזה רגש מתעורר בעם הצופה בכהן הגדול הנכנס ויוצא מאוהל מועד, ומאוחר יותר גם מקודש הקודשים?
אנו, עׅם עיניים של בשר ודם מגיבים ליופי, לאסתטיקה וכן, אנו מתרשמים עמוקות גם מחפצים יקרי ערך. אכן, רגש של כבוד והתפעלות מתעורר בעם מול הלבוש המפואר של הכהן הגדול וטוב שכך, אבל יש גם סכנה שהעם יטעה לחשוב שזה עיקר עניינו של הבגד ואולי חלילה גם עבודת הכהן היא חיצוניות בלבד?
"וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה; וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ-לִי. " (שם פס' ג)
למה דרושה "חכמת לב" לחייטים? האם לא מספיקה מיומנות טובה בתפירה?  
אולי יש כאן רמז שהכבוד והתפארת של בגדי הכהן אינם חיצוניים בלבד.  נאמר כי החייטים יהיו "חכמי לב". הכתוב לא מפרש מה המשמעות של הצרוף המיוחד הזה: "חכמי-לב", אך וודאי שלא מדובר בחכמה הקשורה למלאכת כפיים בלבד. נראה כ יש כאן חשיבות לפנימיות של העוסקים בתפירת הבגדים.
החייטים שייבחרו למשימה זו הם לאו דווקא המקצוענים שבחייטים, ואולי אפילו לא אנשים בעלי השגות רוחניות גבוהות. אולי חכמי הלב הם אלו שליבם מתוקן, שמידותיהם טובות, וראוי שבגדי הכהן, המייצג את עם ישראל ומברך אותו באהבה, בגדיו ייתפרו בידי אותם אנשים הראויים מצד לבם.
אם ישיגו בעצמם את אותה החכמה של הלב, הקב"ה כבר יסייע להם וימלא אותם ברוח חכמת המעשה, הדרושה לעשייה הגשמית - תפירת בגדי הכהן הגדול, העוסק בקודש.
אני מאחלת לכולנו, שנצליח לפתֵח בנו משהו מאותה חכמת הלב ובעזרתה ננסה לחבר בחכמה, בין הרוח והחומר – והלב. 




Go Back  Print  Send Page
כל הזכויות שמורות ©
לייבסיטי - בניית אתרים